[ Zoom Map ]

Gangtok, India
27° 20' N 88° 37' E
Jun 25, 2006 07:42
Distance 49km

Choose another map, showing:

• Nepal
• Ganges
• India
• Asia
• Eurasia
• Eurasia, Africa & Pacific
• The World

Other entries in Gangtok

TULA - המעבר מקלימפונג לגנגטוק - סוף סוף בסיקים

Text written in: Hebrew

היום מתחיל בדפיקה מוקדמת על הדלת. האוטו שלנו חוסם את הברזים של המים ומכיוון שכל השכונה התחתונה ללא מים כולם מחכים לנו על מנת למלא מים בכלים שלהם. אני עצבני, הדפיקה הזו על הדלת העירה אותי מהשינה. אני מסרב לצאת. כועס על הפקיד שהעיר אותי ומלא חרמים עצמיים על מר גורלי. הטלפון מצלצל. אני מנתק. חמש פעמים רצופות הטלפון מצלצל ואני מנתק אותו. אחר כך שוב דפיקה על הדלת. הכל בטווח של כמה דקות. לבסוף אני חושב על האנשים שרוצים למלא מים ויוצא אל הרחוב. כל השכונה ממתינה לי שאזיז את האוטו. כל מה שהם רוצים זו תזוזה של שלושה מטר קדימה. אני מזיז את האוטו וכולם ניגשים לעבודה במילוי המים. אני לא יכול לכעוס יותר ומתנצל בפני פקיד הקבלה בדרך למעלה.אבל העצבנות שלי כנראה עברה כבר לכולם או שזה פשוט סמפטום של מעבר ממקום למקום. אולי המשפחה שלנו מגיבה כך עדיין למעברים כאלה מעיר לעיר או ממלון לאוטו. אנחנו אורזים ומעמיסים את הדברים על האוטו. קונים בדרך בננות וליצ'יומנגו, אין צורך להזכיר אפילו ונוסעים בדרך לגנגטוק. רוב הנסיעה היא לאורך נחל העולה אל העמק של גנגטוק. טוב, המילה נחל לא מתאימה כאן. הנהר הזה שזורם בעוז הוא נהר שהלוואי שארץ ישראל היתה יכולה להתברך בו. הוא זורם זרימה אדירה של מים וזה עוד לפני שהתחילה העונה הגשומה. גם המילה עמק, לתאור של הקניון הענק שהעיר גנגטוק יושבת על אחד ההרים המשקיפים עליו לא מתאימה. אנחנו עוברים מעל הנהר הגועש ומתפלאים שבמדינה בה יש נהר גועש כזה ולא מים יש עדיין בעיית אספקה של מים לבתים. עוצרים לארוחת פירות בנקודה המשקיפה על הנהר הגדול. לאורך הנהר יש המון מפעלי חצץ. אנחנו יכולים לראות אותם מהכביש המתפתל מעל הנהר. הצורה בה מייצרים כאן חצץ היא ייחודית ומשקפת את כל החיים בהודו ואת הכלכלה שלה. מפעל חצץ כזה כולל סככה ושני פועלים. בדרך כלל הפועלים הם בעל ואישה שמפרנסים את עצמם באמצעות מפעל החצץ הזה. הגבר הוא האחראי על הבאת האבנים. במקרה של הנהר הסככות נמצאות על גדת הנהר והאבנים הם חלוקי נחל שהגבר מביא מהנהר. האישה יושבת כל היום מתחת לסככה ושוברת את האבנים. היא לוקחת אבן גדולה ושוברת אותה שוב ושוב באמצעות פטיש די כבד. כך נוצר החצץ הנערם בצידה השני. מידי פעם מגיע רכב כבד ואוסף את החצץ לאתרי בנייה.

 

אנחנו ממשיכים לנסוע ומתחילים לראות מכוניות עם קוד האותיות

 

SK

 

ליד המספר שלהם. האמת היא שצירוף האותיות הזה מסמל כמובן את מדינת סיקים. אבל עמית מתחיל לשער מה אומר צירוף האותיות. הוא אומר שבטח שזה הקיצור של דרום קליפורניה. אני משיב לו שדרום קליפורניה זה בסי ולא בקיי. אבל הצירוף יכול להיות משהו אחר. עמית משער שזה סופר קולה. אני חושב שזה יכול להיות סופרקליפרג'ליסטיקאספיאלידושס. עמית מתפקע מצחוק בשלב הזה ומוסיף משלו - סוכרייה קרירה. אני אומר - סוכות וחנוכה.

 

עמית - סלט קישואים.

 

אני - סלט קומוס.

 

נעה - אל תזכירו לי חומוס, אני מתגעגעת.

 

אני - אולי זה סלון קלות, או סלון כבדות.

 

ענבר - סלון קלות וסלון חתן.

 

עמית - סביון וקוקוס.

 

נעה - סלט כרוב.

 

וכך המשכנו לנו שעה ארוכה עד שעמית סיכם בזה שזה סטות ועיקסות.

 

בקריאה נוספת של הכתוב, אולי כל זה רק הומור פנימי והוא מצחיק את מי שהיה בו ולא אף אחד אחר. אבל, אותנו הוא הצחיק מאוד ולכן נכתב כאן.

 

מעט אחר 12 בצהריים אנחנו עוצרים לארוחת צהריים. אנחנו עוצרים מול הנוף של נחל זורם והר. מבשלים ארוחת צהריים ואחרי הארוחה הולכים במעלה שביל לטיול.השביל נראה שביל מסודר עם עלייה תלולה. אבל לאכזבתנו, לאחר העלייה השביל פשוט נגמר. אנחנו חוזרים בירידה ושוב מתענגים על הנוף. הרים ועוד הרים, כולם טובלים בירוק. יער עם עצים גבוהים וגזעים עבים וישרים.

 

ממשיכים בנסיעה ועם רדת הערב אנחנו מגיעים לגנגטוק. זו עיר הבירה של מדינת סיקים. יחסית להודו האחרת שראינו, מדינת סיקים שונה לגמרי. הבתים מסביב הם בתים שונים. בתי עץ או אבן עם אסטטיקה שונה ויפה יותר מאשר בדרום. בתים צבועים בצבעי פסטל שונים עם השקעה רבה יותר בחלונות ודלתות. התחושה היא תחושה של פחות לחץ. דבר אחד ששמנו לב כאן היא שהנהגים כלל לא צופרים. מוזר, השקט הזה אחרי שהתרגלנו לכביש הרועש ההודי. אפילו בהרים לפני סיבובים הם פשוט נזהרים ולא מעירים מתים בצפירות שלהם. בנוסף, כאשר נהג רואה אותך מרחוק בסיבובים בעליות ברוב המקרים הנהג יעצור וימצא מקום רחב מספיק למעבר של שתי מכוניות זו בצד זו. ברוב הכביש לא ניתן להכניס שתי מכוניות לרוחב. המכונית שלנו היא אף יותר רחבה, כך שהבעיה עוד מחמירה.

 

גנגטוק מתגלה כעיר אסטטית מאוד, לא מלוכלכת ולא רועשת. הרחובות אמנם תלולים מאוד והעיר טיפה מסובכת אבל אחרי יום אנחנו כבר שולטים ברזי הנהיגה בה. במרכז העיר מדרחוב או רחוב ללא מכוניות פרט למוניות. הבעיה היחידה בעיר היא החנייה. לקח לנו כל היום הראשון להבין לאן כדאי לנסוע ולאן פשוט ללכת ברגל או לקחת מונית.

 

בלשכת המידע של התיירים ממליצים לנו על מלון נחמד ולא יקר. אנחנו הולכים למלון ומגלים שמחצית העיר מנותקת ממים. מסתבר שהגשמים הראשונים של הקיץ סחפו מאגר מים שסיפק מים למחצית העיר ולכן העיר נותקה. סוחרים זריזים מנצלים את המצב כדי למכור מים לבתים בשכונות המנותקות. המלון אליו הפנו אותנו מנותק ממים ולכן הוא גובה מחיר זול יותר. אנחנו לוקחים את החדר שמאוד נראה לנו. חדר גדול עם ארבע מיטות אבל ללא מים. נער המון מביא לנו בדלי מי רחצה ושירותים. בסופו של דבר לא התרחצנו במלון הזה.

 

בעודנו המרכז העיר התברר לנו שמחר הוא יום ההולדת של בודהה. כל מדינת סיקים היא מדינה בודהיסטית לכן הוקמה במרכז העיר במה מרכזית והחגיגות מתוכננות למחר. כמובן החלטנו להשתתף בהן.

 

אחרי טיול ברחבי העיר וביקור בקפה אינטרנט חזרנו לחדר ושקענו בשינה.