Choose another map, showing:

• Nepal
• Ganges
• India
• Asia
• Eurasia
• Eurasia, Africa & Pacific
• The World

Other entries in Darjeeling

כתבה שנייה מדרג'ילינג

השעה ארבע בבוקר, אנחנו מתעוררים לקול מנועים של ג'יפים ראשונים שמטפסים במעלה וחונים לידנו. הבוקר חלבו והשחר רק מתחיל  להאיר. לא רואים כלום, רק אור חיוור ואפילו השמיים לא התגלו עדיין. אי אפשר לראות אם הזריחה תאיר או שזה יהיה יום נוסף דומה לקודמיו המעורפלים על ההר. אנחנו מציצים החוצה ומגלים לתדהמתנו המון רב של ג'יפים סביבנו והמון אנשים ממלאים את מגרש החנייה. קר בחוץ, אפשר לראות את זה על האנשים העטופים במעילים וצעיפים. לא יורק גשם. רוב האנשים הם תיירים הודים שניכר עליהם שהם מגיעים ממקומות הרבה יותר חמים. המלבושים העבים והארוכים אינם מתאימים להם וחלקם מסתובבים עם קפקפים. אני מתלבש ויוצא להסתובב בין האנשים. קר, סוחרים זריזים מציעים לקהל קפה מטרמוסים או תמונות של הזריחה המקווה על גלויות או כל מיני מזכרות אחרות. השעה מתקדמת לקראת הזריחה. אני חוזר לאוטו ומעיר את נעה והילדים. עמית ממלמל משהו וחוזר לישון. מגרש החנייה מלא אנשים. אני הולך כלפי מטה בכביש וסופר 120 ג'יפים, ואפילו לא הגעתי אל קצה השורה החונה במעלה. יש מסביבנו כאלף איש אולי יותר. הבניין המוזר מלא אנשים בשלוש קומות של אולמות. כולם צובאים על החלונות ומשתדלים לראות את הזריחה. מסתבר שזו הפעילות הפופולרית ביותר לתיירים בדרג'ילינג. כל מי שמגיע לעיר לשבוע או יותר צריך להיות בזריחה על ההר. הם קמים בשלוש ולוקחים ג'יפ אל ההר. מגיעים להר בארבע עד ארבע וחצי ומצטופפים במגרש החנייה או בתוך הבניין המחומם רק כדי לראות את השמש מגיחה לבוקר חדש. היום לא הצלחנו לראות את השמש. העננים אמנם לא היו צפופים אבל הם הסתירו את השמש. לרגע התבהר בצד מערב ואפשר היה לראות את הפסגה של הר קנצנזונדגה (או משהו קרוב לזה), הוא ההר שפסגתו שלישית בגובהה בעולם. כולם מצטופפים מול ההר הנגלה אבל הוא מסתתר כעבור כמה דקות בערפל. ברבע לשש נשמעת נהמה בקהל, השמש שעלתה בהחבא נגלית לכמה דקות גבוהה בשמיים ומאירה באור בהיר יותר את הרחבה שעדיין מלאה באנשים. כולם מצלמים את השמש ומסתכלים במשקפות. אבל היא מסתתרת מייד. אחרי שעתיים בשש בבוקר כולם הולכים, ההר חוזר לשלווה שלו ולשקט ואנחנו חוזרים לישון.
בשבע הילדים מתחילים להתעורר. הנוף מסביב יפה אם כי מעורפל מעט. אני מקדיש את הבוקר לכתיבה במחשב, עמית קורא ספר וענבר ועומר משחקים. ומקשיבים לדיסק של קרנבל החיות. איזה בוקר יפה במקום כל כך יפה.
בשמונה וחצי בבוקר מתחילים להתארגן ולרדת באיטיות לכיוון העיר. האוטו מזדחל בירידה ואנחנו רעבים. לא דאגנו לפירות לארוחת הבוקר ואנחנו הולכים לחפש מסעדה לאכול בה. אנחנו חונים במרכז העיר ליד העלייה לרחבה המרכזית שקוראים לה צ'ורסטה. זה האזור הגבוה יותר בעיר והוא מלא חנויות מזכרות ודוכנים לממכר של כל מיני פריטי לבוש חמים. במהלך היום הוא מלא אנשים, בעיקר תיירים. אנחנו מוצאים מסעדה מהירה של מזון מגוון וגם צמחוני ומחליטים להפוך את ארוחת הבוקר לארוחת ברנץ'. המסעדה צפופה באנשים ואנחנו בקושי מוצאים מקום. אוכלים אידלי ופורי וסנדוויצ'ים עם ירקות ומומו ודוסה. היינו רעבים, אולי בגלל הקור. אחרי הארוחה כבר צהריים ואנחנו יוצאים לכיוון גם החיות והמכון לטיפוס הרים על שם טנזינג. החום לא מורגש היוון שגשם קליל מזרזף לנו בדרכנו. אנחנו לוקחים מונית לכיוון הגן ועולים את העלייה ברגל עד הפתח. גן החיות הוא די קטן אבל הוא מלא בחיות הנמצאות בסביבת ההימליה. החיה מיוחדת שבגן היא הפנדה האדומה. זהו מין דוב אבל לא ממש דוב ומין שועל אבל לא שועל. דובי קטן וחמוד עם זנב ארוך שהולך על ארבע וישן רוב היום. הוא אדום נוטה לחום בהיר ועם פרצוף פרוותי בהיר יותר. הפנדה הזו היא החיה הלאומית של סיקים והיא נמצאת גם בטבע על הרי ההימליה בסביבה. קשה מאוד למצוא אותה כיוון שהיא חיה על הצמרות ולא יורדת לרוב, בטח לא בשעות היום. לא ציינתי שכל ההליכה אל הגן ובתוכו היא עלייה מתמשכת על שיפועים תלולים. כל ההליכות או ההסתובבויות כאן כרוכות בעליות תלולות. זה הזמן ללכת למכון לטיפוס הרים.
המכון על שם טנזינג נמצא בסופה של עליה תלולה כמובן. טנזינג היה בן שרפה שטיפס על האוורסט במשלחת הראשונה שהצליחה להגיע לפסגה בשנת 53. אחרי ההישג, המטפס שזכה הפרסום הרב ביותר וזה שגם אנחנו כילדים קראנו עליו הוא אדמונד הילרי. אבל בהודו ונפאל טנזינג המלווה הוא שזכה לפרסום הרב והוא שהפך גיבור לאומי. בהמשך חייו המשיך לטפס על הרים ואף היה יועץ מיוחד למכון לטיפוס הרים שבדרג'לינג. במכון הזה ניתן לרות את ההסטוריה של טיפוס ההרים וגם להשיג ציוד לטיפוס. התמונות מהמשלחות השונות לפסגות הגבוהות והציוד אותו סחבו המטפסים בשנות החמישים ומאוחר יותר. מעל המכון נמצא הקבר של טנזינג ופסל המתאר את האדם המוצק הזה עומד על האוורסט בתמונה המפורסמת עם גרזן הטיפוס מונף אל על ועליו ארבעה דגלים.
החלטנו לקנות את אחד מהספרים הרבים המספרים על הטיפוס הזה ולקרוא אותו בהמשכים לילדים.
אנחנו חוזרים אל העיר אחרי הביקור בגן ומטפסים את הטיפוס אל המרכז. כמובן, מעבר בשוק להצטיידות ואחר כך טיפוס בסמטאות של העיר בין חנויות ומסעדות אל הפסגה. עמית שרגיש לפעילות גופנית ולקור לא מגלה סימני התנשפויות. בזמן האחרון הוא מצליח לבצע פעילות גופנית עם פחות התנשפויות ופחות לגימות מהמשאף בהשוואה לעבר.
אחרי קנייה של הספר על טנזינג בחנות הספרים וקנייה של ספר לעמית (באנגלית) אנחנו מחליטים לחנות שוב בראש ההר בטייגר היל ולראות את הזריחה בבוקר. המקום הזה הוא מקום אידאלי. הוא נטוש רוב שעות היממה ורק בבוקר יש בו אנשים.
אחרי טיפוס איטי באוטו אנחנו מגיעים לפסגה ומוצאים שם מעט אנשים בשני ג'יפים שמנצלים את מזג האויר שמעט התבהר על מנת לצפות בנוף. אפשר לראות את נוף ההרים של הסיקים צפונה אבל לא את ההרים הגבוהים. עננים עולים על ההר ממש עלינו ומתפזרים. אנחנו מצלמים ומתענגים על השמש שיצאה. לאט לאט ההר מתכסה שוב בשמיכה לבנה עדינה כפי שהוא מכוסה די בקביעות. האנשים הולכים ואנחנו מתמקמים לאוכל וסידורי לילה. אני וענבר הולכים לנוח ועמית כותב במחשב. עמית מרבה לכתוב בשעות הפנאי. הוא כותב רק במחשב כי הוא לא רוצה לכתוב ולמחוק כל הזמן. אנחנו יכולים לאפשר לו לכתוב במחשב כיוון שיש לנו בתולה חיבור למתח של 120 וולט. עמית כותב שעה ארוכה ובסוך הכתיבה שלו המחשב מתחיל להראות סימנים מדאיגים של התנתקות מהמתח. אני חושב שזה אולי תקלה במחשב או תקלה באינוורטר של האוטו והולך לישון מודאג. אני לא מגלה את הסיבה האמיתית שתתגלה רק בבוקר הבא שעומד להיות קר וגשום.
ערב יורד. ארוחת הערב מתבשלת ואנחנו לוקחים אותו רגוע. באמצע הארוחה הגשם מתחיל לרדת לאט לאט אבל מתגבר די מהר. אנחנו מתכנסים פנימה אל היובש באוטו. כמות הבגדים היבשים שלנו הולכת ופוחתת. אנחנו אוכלים באוטו והולכים לישון. תחושת רטיבות אם כי המיטות יבשות וחמימות.
הלילה רטוב וקר.

אנחנו קמים בבוקר ליום שמתחיל מבעס ונגמר עוד יותר מבעס. אבל על זה בכתבה הבאה.  

Add to del.icio.us Add to reddit

Photos / videos of "כתבה שנייה מדרג'ילינג":